התאמה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי 

התאמה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי

לאחר שהסברתי מהו הטפול הקוגניטיבי התנהגותי , ולאחר שמניתי את רשימת המצבים שבהם ניתן לטפל בשיטת טיפול זו, ברצוני לדון בשאלה של התאמת האדם לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, או מה נדרש מאדם הבא לטיפול קוגניטיבי התנהגותי.

בין המטפלים בגישה הפסיכו-דינמית יש החושבים שמי שאינו מתאים לטיפול פסיכו-דינמי יוכל לפנות לטיפול קוגניטיבי בהתנהגותי.

לדעתי גישה איננה נכונה.

אתמקד כאן בשני נושאים שהם חשובים להתאמה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ובבלוג אחר אתייחס למאפיינים שדרושים לטיפול ממוקד וקצר-מועד, מאחר וחלק ניכר מהטיפולים הקוגניטיביים התנהגותיים הם קצרי מועד.

יש דרישות ספציפיות שנידרשות מאדם על מנת שיתאים לטיפול הקוגניטיבי התנהגותי.

בנושא של התאמה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי יש שני מאפיינים שיש לבדוק:

1. הנכונות להתמודד באופן ישיר עם הסימפטומים, בדרך כלל סימפטומים של חרדה.

בטיפול קוגניטיבי התנהגותי יש התמודדות ישירה עם הסימפטומים, ומי שאיננו מוכן לכך, איננו מתאים לשיטת טיפול זו.

לדוגמא, אם מישהו סובל מפחד מנהיגה, הטיפול יעסוק, בהדרגה וברגישות, בנושא הנהיגה. המטופל יצטרך במהלך הטיפול להתמודד ישירות עם החרדות והפחדים שיש לו מנהיגה, תוך התנסויות הקשורות לנהיגה. לא מדובר רק בישיבה בשיחה ודיבור על הנושא, עם הבנת המקורות, הקרובים והרחוקים, לפחד זה.

נושא אחר הוא הטיפול במצבים פוסט-טראומטיים. מטופלים רבים הסובלים מסימפטומים לאחר שעברו אירוע מסכן חיים, חוששים מלדון בטראומה. הם עוקפים את הנושא ומדברים על נושאים רבים, במקום להתמודד ישירות עם החוויה הקשה שעברו. על כך כתבה ג'ודית הרמן בספרה "טראומה והחלמה": "השגיאה הטיפולית השכיחה ביותר היא הימנעות מחקירת החומר הטראומטי". יחד עם זאת היא מכירה בכך שהבחירה להתיצב מול הנושאים הטראומטיים נתונה בידי הנפגע, וששיחזור הטראומה דורש לעתים אומץ לב של המטופל ושל המטפלים בו.

זכותו של המטופל להחליט שאיננו מסוגל (לפחות בשלב זה) להתמודד ישירות עם החרדות, ויש לכבד זאת. יחד עם זאת, החלטה כזו מביאה לכך שהטיפול הקוגניטיבי התנהגותי איננו מתאים לו, לפחות בשלב זה. 

 2. נכונות לבצע משימות ולעשות פעולות בין המפגשים.

בטיפול קוגניטיבי התנהגותי המטופל מקבל משימות (יש המכנים אותן "שיעורי בית") כדי להתמודד עם הבעיות והסימפטומים, והביצוע של המשימות נבדק על ידי המטפל.

חלק משמעותי בטיפול הינו ביצוע  משימות בין המפגשים. המשימות מגובשות בשיתוף פעולה עם המטופל במהלך הפגישות, ובלעדיהן ספק רב אם תהיה תועלת משמעותית לטיפול.

כחלק מתהליך ההערכה של המטופל הפוטנציאלי יש להעריך היבט זה.

ניתן להעריך נושא זה כאשר המטפל נותן למטופל שאלונים אותם הוא מתבקש למלא בביתו ולהביאם לפגישה הבאה. במקרה שהמטופל לא מילא את השאלונים שניתנו לו, או שכח להביאם לפגישה, יש בכך אינדיקציה לגבי נכונותו לבצע משימות בטיפול.

יורם צדיק

פסיכולוג קליני בכיר

050-2064065